<h1>סמ"ג עשין סימן רמ"ח</h1>
<h2>דף ד:</h2>
ותניא בתורת כהנים (פ"ו) ומביא בפ"ק דעירובין ורחץ את בשרו במים שלא יהא דבר חוצץ בין בשרו למים, במים במי מקוה, את בשרו את הטפל לבשרו וזהו שערו, כל בשרו במים מים שכל גופו עולה בהן וכמה הן אמה על אמה ברום שלש אמות ושיערו חכמים מי מקוה ארבעים סאה.
עוד תניא בתורת כהנים (אמור פ"ד) כי אם רחץ בשרו במים ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים (ויקרא כ"א ו'—ז'), יכול יהא מרחיץ כל גופו אבר אבר ת"ל ובא השמש וטהר, ולא כתב וטמא עד הערב כמו בשאר מקומות, ללמד מה ביאת שמשו כולו כאחת אף ביאת בשרו במים כולו כאחד. ומשם נלמוד לכל הרחיצות שבתורה שיהו כאחד.
גרסינן בעירובין פ"ק ובנדה פרק בתרא (ס"ז ב') א"ר יצחק דבר תורה, כלומר מהלכה למשה מסיני שהרי שיעורין חציצין ומחיצות הלכה למשה מסיני (רש"י) רובו ומקפיד עליו חוצץ מיעוטו אינו חוצץ אף ע"פ שמקפיד, וגזרו חכמים על רובו שאינו מקפיד גזירה משום רובו המקפיד וכן גזרו על מיעוטו המקפיד משום רובו המקפיד. פירש רבינו שלמה (שם) דרובו רוב שערו קאמר, שבנדה מביאה על עניין שער שאומר שם (ס"ז א') נימא אחת קשורה חוצצת מפני שמהודקת יפה שתים אינן חוצצות ואמר ר' יוחנן אין לנו שתהא חוצצות אלא אחת ואמר רבי יצחק שאם רוב שערו קשור אחת אחת ומקפיד עליו חוצץ. ורבינו חננאל פירש דהוא הדין בגוף אם רוב גופו מכוסה מדבר החוצץ בו וכן מוכיח בפרק הערל (יבמות ע"ח א') גבי נכרית מעוברת שנתגיירה בנה אין צריך טבילה שמקשה שם והאמר רב כהנא לא שנו אלא רובו אבל כולו חוצץ ומתרץ שאני עובר דהיינו רביתיה, ועוד כי במסכת מקוואות (פ"ט מ"ה—ו') נותן שיעור בחציצת בגדים (עירובין שם תד"ה דבר בשם ר"ת) ואין לחלק בין גוף הבגד לגוף האדם אלא ודאי מדבר גם בגופו או בגוף הכלי אם היה על רובם דבר המקפיד עליו חוצץ ולאחר גזירה אף כשאינו מקפיד. ורבינו משה כתב (מקואות פ"ב הט"ו) שהורו הגאונים שאם רוב שערו קשור אחת אחת אע"פ שאינו מקפיד עליו חוצץ, אבל נראה לו ששערו של אדם כגופו הוא חשוב לעניין טבילה ואינו כגוף בפני עצמו כדי שנאמר רוב השער אלא אע"פ שכל שער ראשו קשור נימא [נימא] אם אינו מקפיד עליו עלתה לו טבילה אלא אם כן נצטרף לחוצץ אחר על גופו ונמצא הכל רוב גופו, עד כאן דבריו.
